זה בסדר שאני לא מצליחה לישון בלילות?
זה בסדר שיש לי סיוטים נוראיים?
זה בסדר שאני כוססת ציפורניים עד הבשר?
זה בסדר שאני קנאית?
זה בסדר שאני לא מפסיקה לקרוא?
זה בסדר שאני כותבת כל היום?
זה בסדר שאם יש לי מטרה, אני מפילה אחרים כדי להשיג אותה?
זה בסדר שאני ממש ביישנית?
זה בסדר שאני לא מתחברת עם אף אחד?
זה בסדר שאני פחדנית?
זה בסדר שאין לי חברים?
זה בסדר שאני אובססיבית לגבי... הכל?
זה בסדר שיש לי פחד גבהים?
זה בסדר שאני שקרנית?
לא יודעת.
אבל זה בסדר שאני יכולה לבות שעות בחשיבה.
זה בסדר שאני מתאהבת בקלות.
זה בסדר שאני עשויה מטיטניום.
זה בסדר שמוזיקה וריקוד זה הבריחה שלי.
זה בסדר שאני כותבת כל היום.
זה בסדר שאני לפעמים מדמיינת שאני מישהו אחר, כשאני לבד בבית.
זה בסדר שאני מאמינה שיש לי כשרון למשחק, רק שאף אחד לא יודע עליו.
זה בסדר שאני הכי שמחה כשאני קוראת.
זה בסדר שאני צריכה לפעמים חיבוק.
זה בסדר שאני מאמינה בסוף מהאגדות.
זה בסדר שאני מוצאת רוגע בנגינה.
זה בסדר שאני נהנית מהדברים הקטנים ולא הגדולים.
זה בסדר שאני בחיים לא אפסיק לאהוב הארי פוטר :)
זה בסדר שאני אספנית אובססיבית. להכל.
זה בסדר שאני הכי אוהבת את סבתא שלי, מכל האנשים בעולם.
זה בסדר שאני מאמינה באהבה ממבט ראשון.
כי זאת מי שאני.











