עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
המייל שלי: hilalog11@gmail.com
חברים
DanielybookwormMaskedCatחולמתע.מ.סופרת כוכבים
Zippers
נושאים
סיפור  (9)
עצב  (4)
דמעות  (3)
מלכת הקרח  (3)
פרידה  (3)
המציאות  (2)
הקדמה  (2)
זכרונות  (2)
מציאות  (2)
משפט  (2)
קיטשי  (2)
שקר  (2)
תודה  (2)
אהבה  (1)
אופטימי  (1)
איפשהו בעולם  (1)
אמא אדמה  (1)
בודדה  (1)
דעה  (1)
הבנה  (1)
חברים  (1)
חדש  (1)
חזרה  (1)
חיוך  (1)
חיים קשים  (1)
חמוד  (1)
טופי  (1)
טעויות  (1)
ייאוש  (1)
ים  (1)
כיתה  (1)
כתיבה  (1)
להרגיש  (1)
לראות  (1)
משאלות  (1)
נקודת ההתחלה  (1)
נשמה  (1)
סדר  (1)
סליחה  (1)
עדכון  (1)
עולם  (1)
פסימי  (1)
פרק ראשון  (1)
פרק שני  (1)
קיץ  (1)
קשר  (1)
רוגע  (1)
ריק  (1)
שלג  (1)
שלום  (1)
שקט  (1)
תקווה  (1)
תקוות  (1)
אני...

אז... מה אפשר להגיד עליי?
אני לא ילדה ולא נערה.
אני לא מצחיקה ולא רצינית.
אני לא טובה ולא רעה.
אני לא שונה ולא כמו כולם.
אני לא מכוערת ולא יפה.
אני לא משוגעת וגם לא שפויה.
אני מי שאני.
תאריך פתיחת הבלוג

אני אזכור תמיד את היום בו הקמתי את הבלוג.
25.7.2014
אני כותבת בערך שני פוסטים ביום... כן...
חלמתי אז שיהיה לי בלוג מדהים, שאנשים יעריכו.
שאני אכתוב בו סיפורים, ויגיבו לי בהמונים על כמה שאני כותבת מדהים.
אבל לא... אני לא כותבת כזה טוב..
אם להיות כנה עם עצמי (כמו שאני עושה תמיד...), אין לי כשרון כתיבה בכלל.
ולכן, אני לא מאשימה אתכם שאתם לא מגיבים בהמוניכם.
אבל עדיין, יש לי את הפנטזיה הזאת בלב.
מאז תאריך הפתיחה של הבלוג שלי.

it's okay?

13/08/2014 11:20
הילה
זה בסדר שאני לא מצליחה לישון בלילות?
זה בסדר שיש לי סיוטים נוראיים?
זה בסדר שאני כוססת ציפורניים עד הבשר?
זה בסדר שאני קנאית?
זה בסדר שאני לא מפסיקה לקרוא?
זה בסדר שאני כותבת כל היום?
זה בסדר שאם יש לי מטרה, אני מפילה אחרים כדי להשיג אותה?
זה בסדר שאני ממש ביישנית?
זה בסדר שאני לא מתחברת עם אף אחד?
זה בסדר שאני פחדנית?
זה בסדר שאין לי חברים?
זה בסדר שאני אובססיבית לגבי... הכל?
זה בסדר שיש לי פחד גבהים?
זה בסדר שאני שקרנית?





לא יודעת.

אבל זה בסדר שאני יכולה לבות שעות בחשיבה.
זה בסדר שאני מתאהבת בקלות.
זה בסדר שאני עשויה מטיטניום.
זה בסדר שמוזיקה וריקוד זה הבריחה שלי.
זה בסדר שאני כותבת כל היום.
זה בסדר שאני לפעמים מדמיינת שאני מישהו אחר, כשאני לבד בבית.
זה בסדר שאני מאמינה שיש לי כשרון למשחק, רק שאף אחד לא יודע עליו.
זה בסדר שאני הכי שמחה כשאני קוראת.
זה בסדר שאני צריכה לפעמים חיבוק.
זה בסדר שאני מאמינה בסוף מהאגדות.
זה בסדר שאני מוצאת רוגע בנגינה.
זה בסדר שאני נהנית מהדברים הקטנים ולא הגדולים.
זה בסדר שאני בחיים לא אפסיק לאהוב הארי פוטר :)
זה בסדר שאני אספנית אובססיבית. להכל.
זה בסדר שאני הכי אוהבת את סבתא שלי, מכל האנשים בעולם.
זה בסדר שאני מאמינה באהבה ממבט ראשון.

כי זאת מי שאני.








Zippers
13/08/2014 16:54
הילה יקירה... זה בסדר. הכל בסדר. זה טבעי.
ואם זה ייתן לך הרגשה טובה, את לא היחידה שעוברת את הדברים האלו.
גם לי היו פחדים, שלא יכולתי לישון בלילות.
גם אני קצצנית שיניים איומה,
גם אני קנאית,
אומנם אני לא כל הדברים האלה שתיארת, אבל אני גם מבולגנת, מעופפת, נודניקית, מדברת בלי סוף... ויש עוד הרבה, את זה אני יכולה להבטיח לך...
תרגישי טוב עם עצמך, את מדהימה...
<נעמה>
Daniely
16/08/2014 11:28
הזוי, אבל אני בדיוק ככה. בדיוק. בול. קופי.
הארי פוטר לנצח!!!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

חיפוש
ארכיון
מחשבות...מחשבות...

מחשבות הן כמו השתקפות של הנשמה.
מחשבות הן חיים.
לא משנה כמה יחסמו אותך, מכל כיוון אפשרי, לא יוכלו לגרום לך להפסיק לחשוב.
ואני מנצלת את העובדה הזאת עד תום.
Music is life. my life

מוזיקה מספרת סיפור.
את הסיפור שלנו.
ואין לזה קשר למילים, יש לזה קשר למוזיקה עצמה. ללחן, למה שהוא מבטא.
אני לא יכולה לחיות בלי מוזיקה. היא מקום המפלט הפרטי שלי.
כל פעם שהבנות בכיתה שלי מתאכזרות אליי, אני בורחת למוזיקה. היא מגנה עליי מהכל. היא כמו חומת מגן קסומה.
מספיק רק לזמזם אותה, והיא שם.
No music = NO LIFE